מגן אברהם רנ״ח

מהדורה: מגן אברהם

1 פרי מגדים פתח ↗

קדירה עמ״א עט״ז א׳ דבאין אש מתקרר וכשיש אש הוי מוסיף הבל הלכך אם עליונה נוגעת בתחתונה במקצת או אפילו באויר ומכוסה עליונה בבגדים אסור בהטמנה כבסי׳ רנ״ז ס״ח ואם עליונה מגולה אף אם טמונה מקצתה בתחתונה אף להמחבר אפשר שאין זה הטמנה וכ״ש להר״ב ברנ״ג ס״א כל שאין כולה טמונה מיהו דין שהייה יש לעליונה אע״ג דהקדירה תחתונה מפסקת וברנ״ג ס״ג קדירה ריקנית הוי גרופה כמ״ש מ״א אות ל״א זה ריקנית וצוננת משא״כ כשתחתונה חמה ע״ג אם יש לעליונה ג״כ דין שהייה על פי דרכים שנתבארו ברנ״ג ס״א ועיין סי׳ שי״ח סעיף וז״ח וברנ״ג ס״ה ואי״ה יבואר בשי״ח וכאן אין להאריך:

1 קדירה חמה. ואם הקדירה התחתונה עומדת ע"ג האש יש לה דין שהיה ועסי' רנ"ג:

1 מחצית השקל פתח ↗

ס"ק א קדרה חמה ואם כו' ע"ג האש י"ל דין שהיה ועסי' רנ"ג וכ' בס' ת"ש הרב"י כ' הטעם שהרי אין הקדרה חמה מוספת הבל אדרבא חומה מתמעט והולך עכ"ל הרב"י הובא בט"ז ועמ"ש הט"ז ומ"ש עליו בס' ת"ש וכתב בס' ת"ש וז"ל ולפ"ז צ"ל דמיירי שעושה דרך הטמנה עכ"ל ור"ל שמכסהו בבגדים דאל"כ למה הוצרך הרב"י לטעם הא לא הוי הטמנה כלל כ"א שעומד ע"ג קדרה חמה ומה ענין זה להטמנה וסיים הת"ש וז"ל ואיך שיהיה צריך שתדע דמ"ש מ"א כאן דאם כו' ע"ג האש י"ל דין שהיה הוא ט"ס וצ"ל דין הטמנה דהא מיקרי מוסיף הבל מחמת האש שתחתיה כמ"ש סי' רנ"ז סעיף ח' כו' עכ"ל הת"ש ולענד"נ דוחק להגיה גם מ"א רמז ועסי' רנ"ג ושם מבואר דין שהי' ולא דין הטמנה גם לפי דעת ס' ת"ש דהרב"י הוצרך לטעם משום דמיירי שעשה דרך הטמנה מנ"ל להרב"י דהטור מיירי בענין זה שהוצרך לטעם גם אין ל' הטור משמע דמיירי דרך הטמנה וע"ד הטור כתב הרב"י דבריו לכן נלע"ד דהמ"א היה מפרש דברי הרב"י דמש"ה הוצרך לטעם דאזיל לשיטתי' בספרו הארוך בסי' רנ"ג וכ"פ בש"ע סי' רנ"ג סוף סעיף א' דאם הקדרה עומדת ע"ג גחלים אע"פ שמגולה למעלה מצדרים מיקרי הטמנה לכן הוצרך פה לטעמיה ולחלק בין עומדי על האש או על גבי קדרה אבל לדידן וכמ"ש רמ"א שם בסי' רנ"ג דאפי' עומדת ע"ג גחלים כה"ג לא מיקרי הטמנה אלא דין שהי' ולכן לא העתיק מ"א טעם הרב"י לדידן א"כ לדידן אפי' עומדת על גבי האש ליכא משום הטמנה כ"א משום שיהוי ומיירי כל הדין שאין דרך הטמנה וא"ש דברי מ"א:

מגן אברהם רנ״ז » « מגן אברהם רנ״ט